למנהג האר"י קוראים כל פסוק פעמיים מקרא ואחד תרגום
כך פוסק גם ה רמב"ם פרשייה הכוונה לפרשה פתוחה או סתומה

שניים מקרא ואחד תרגום

מבואר שם שהחזו"א עצמו נהג לגמור לפני סעודת שחרית, אבל סבר שמעיקר הדין יכול לגמור עד סעודה שלישית — כנראה באופן שאוכל סעודה שלישית קודם שמתפלל תפילת המנחה.

שניים מקרא ואחד תרגום APK 3.2安卓下載
רמב"ם - סדר קריאת שנים מקרא ואחד תרגום הוא לפי סדר הפרשות השבועי, כפי שקוראים הציבור באותו מקום
זמן קריאת שנים מקרא ואחד תרגום
בניגוד לשתי השיטות הקודמות, שהמשותף ביניהן שהן קושרות בין חיוב 'שנים מקרא' לקריאת התורה הציבורית, מלשון הרמב"ם משמע שדין קריאת שנים מקרא ואחד תרגום, הוא דין עצמאי שלא קשור לקריאת התורה בציבור: "אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה בכל שבת בציבור, חייב לקרות לעצמו
שניים מקרא ואחד תרגום APK 3.2安卓下載
הבנת השיטות נחזור להבנת המחלוקת
באפליקציה תמצאו בצורה נוחה את "שניים מקרא" - פעמיים את הפסוק, ומיד לאחר מכן את ה"אחד תרגום" -רש"י או אונקלוס - עם טעמי המקרא! הראב"ן הבין בגמרא הבנה שונה ומחודשת, ונביא מדבריו המובאים בהגהות מיימוניות בהלכות תפילה סעיף ש': "נראה לומר דביחיד הדר בכרך שאין לו י' לקרות בתורה איירי, דצריך לכוין השעה שהציבור קורין בבית הכנסת, ויקרא גם הוא ביחיד, ב' מקרא - כנגד ב' שקוראים בבית הכנסת, ואחד תרגום - כנגד המתרגם הנה לא פירשו חז"ל מה שורש מצוה זו ומה טעמה, ופשוט שאין כאן אלא מצוה דרבנן, ואף שמלשון הגמ' היה אפשר לומר דאין כאן אלא עצה טובה ומעלה בעלמא, מלשון הרמב"ם והשו"ע מבואר דיש בזה חיוב גמור, וא"כ צ"ב למה תיקנו חיוב זה
כך עולה גם מסידור רב נטרונאי גאון מובא באוצה"ג, ט', ב' שכותב שנהגו לקום מוקדם כדי לקרוא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום עוד לפני הקריאה בציבור ה שולחן ערוך מביא שפירוש רש"י חשוב כתרגום, אך מוסיף שירא שמים יקרא את שניהם

זמן קריאת שנים מקרא ואחד תרגום

הכוונה, כפי שכתבו הפוסקים ראה חיי אדם כלל ז, סעיף ט; משנה ברורה ס"ק ט , היא לסעודת שחרית, ואין עניין לסיים שמו"ת לפני סעודת הלילה.

שנים מקרא ואחד תרגום
הריטב"א ומחזור ויטרי, שלשיטתם קיימת דרישה לסיים שנים מקרא ואחד תרגום קודם הקריאה בתורה, כנראה סברו שתכלית התקנה היא שהיהודי יכין עצמו לקראת הקריאה בתורה, כך שיוכל להבין היטב את קריאת התורה
שניים מקרא ואחד תרגום
דברי ה רמב"ם אינם מפורשים, אך נראה שכונתו לתרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס מנוקד
שהפירוש שיטתי ומסביר את כל הפסוקים ולפחות באותה רמת יסודיות של פירוש רש"י על התורה אמנם שאר המפרשים חולקים על דעתו, וכפי שמבואר הדבר ב רמב"ם וב שולחן ערוך, שאף על פי שאדם שומע את הקריאה בצבור, חייב לקרוא לעצמו את פרשת אותו השבוע
ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקב"ה לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה" ב'שער הציון' ס"ק יד הוסיף ה'משנה ברורה' שאין לאדם לעכב את סעודתו כדי לסיים קריאת שמו"ת במקום שיש אורחים בביתו התאבים לאכול

ברכות דף ח.

ודרך נוספת בכל עיקר תקנה זו חידש הגרא"מ מפינסק בהגהותיו לברכות שם, דכשם ששליח ציבור מצווה לסדר תפילתו בלחש לפני חזרת הש"ץ, כך צריך כל אחד להשלים את הפרשה שמא יקראו לו לעלות לתורה ויצטרך לקרוא בתורה כפי שנהגו מקדם ולכן חייבו כל אחד ואחד להשלים פרשיותיו עם הציבור, והרי מבואר בסימן קל"ט סעיף א' ומקורו בתנחומא דמי שנקרא לעלות לתורה לא יעלה אא"כ העביר הפרשה פעמים ושלש בינו לבין עצמו, ולכן תיקנו שנים מקרא ואחד תרגום כנגד מה שאמרו שצריך לעבור על הפרשה פעמיים ושלש.

שנים מקרא ואחד תרגום
רב ביבי בר אביי סבר לאשלמינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי
שנים מקרא ואחד תרגום בלילה
אלא שאותם הפסוקים שאין עליהם פירוש, צריך לקרוא פעם נוספת, כדי שיקראם שלוש פעמים
דף יומי
הנה בעניין המצווה שמחוייב כל אחד ואחד לקרוא הפרשה בכל שבוע, שנים מקרא ואחד תרגום